איך לארוז תרומת בגדים יד שנייה

תרומת פריטים ישנים לחנות יד שנייה יכולה להיות מסובכת, אבל הרעיון הוא שהפריטים שלכם יקבלו חיים שניים. לאחר התרומה, הם יועברו לבעלים החדש. אבל איך מכינים את הדברים האלה לשימוש חוזר?
רחוב 26 ולנסיה בסן פרנסיסקו הוא מחסן צנוע בן שלוש קומות ששימש בעבר כמפעל נעליים ישן. כיום ממוינות כאן תרומות אינסופיות לצבא הישע, ובתוך המקום זה כמו עיירה קטנה.
"עכשיו אנחנו באזור הפריקה", אומרת לי סינדי אנגלר, מנהלת יחסי ציבור של צבא הישע. ראינו קרוואנים מלאים בשקיות אשפה, קופסאות, פנסים, בובות פרווה משוטטות - דברים המשיכו להגיע והמקום היה רועש.
"אז זה הצעד הראשון", היא אמרה. "זה מוריד מהמשאית ואז ממוין בהתאם לאיזה חלק בבניין הוא מועבר למיון נוסף".
אנגלר ואני ירדנו למעמקי המחסן העצום הזה בן שלוש הקומות. בכל מקום שאתה הולך, מישהו ממיין תרומות למאות מכונות פלסטיק. לכל חלק במחסן יש אופי משלו: יש ספרייה בת חמישה חדרים עם מדפי ספרים בגובה 6 מטרים, מקום שבו נאפים מזרנים בתנור ענק כדי לוודא שהם בטוחים למכירה חוזרת, ומקום לאחסון חפצי נוי.
אנגלר עברה ליד אחת העגלות. "פסלונים, צעצועים רכים, סלים, אף פעם אי אפשר לדעת מה קורה כאן", היא קוראת.

"זה כנראה הגיע אתמול", אמר אנגלר כשחלפנו על פני אנשים שחיטטו בערימות של בגדים.
"הבוקר מייןנו אותם למדפים של מחר", הוסיף אנגלר, "אנחנו מעבדים 12,000 פריטים ביום".
בגדים שלא ניתן למכור מוכנסים למכונות קשירה. המכונה "הקשירה" היא מכבש ענק שטוחן את כל הבגדים שלא ניתן למכור לקוביות בגודל של מיטה. אנגלר הביט במשקל של אחת השקיות: "זו שוקלת 1,118 פאונד".
לאחר מכן יימכר הבלון לאחרים, שסביר להניח שישתמשו בו לדברים כמו מילוי שטיחים.
"לכן, אפילו חפצים קרועים ופגומים חיים", אמר לי אנגלר. "אנחנו גורמים לדברים מסוימים להגיע רחוק מאוד. אנחנו מעריכים כל תרומה."
הבניין ממשיך להיבנות, הוא נראה כמו מבוך. יש מטבח, קפלה, ואנגלר סיפר לי שפעם היה שם מסלול באולינג. פתאום צלצל הפעמון - הגיע זמן ארוחת הערב.
זה לא רק מחסן, זה גם בית. עבודה במחסן היא חלק מתוכנית הגמילה מסמים ואלכוהול של צבא הישע. המשתתפים גרים, עובדים ומקבלים טיפול כאן במשך שישה חודשים. אנגלר סיפר לי שיש 112 גברים שאוכלים שלוש ארוחות ביום.
התוכנית היא בחינם וממומנת על ידי רווחי החנות מעבר לרחוב. לכל חבר יש עבודה במשרה מלאה, ייעוץ אישי וקבוצתי, וחלק גדול מזה הוא רוחניות. צבא הישע מתייחס ל-501c3 ומתאר את עצמו כ"החלק האוונגליסטי של הכנסייה הנוצרית האוניברסלית".
"אתה לא חושב יותר מדי על מה שקרה בעבר", הוא אמר. "אתה יכול להסתכל לעתיד ולעבוד לקראת המטרות שלך. אני צריך שאלוהים יהיה בחיי, אני צריך ללמוד מחדש איך לעבוד, והמקום הזה לימד אותי את זה."
אני חוצה את הרחוב אל החנות. דברים שהיו שייכים פעם למישהו אחר עכשיו נראים כשלי. חיפשתי בעניבות ומצאתי פסנתר ישן במחלקת הרהיטים. לבסוף, ב"קווור", מצאתי צלחת ממש יפה ב-1.39 דולר. החלטתי לקנות אותה.
הצלחת הזאת עברה דרך הרבה ידיים לפני שהיא הגיעה לתיק שלי. אפשר להגיד צבא. מי יודע, אם לא אשבור אותו, הוא עלול להגיע לכאן שוב.